גמרא
פירוש
אֵין בּוֹ.
שׁוּמָּן וָחֵלֶב לְפָנָיו וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן שָׁגַג שַׁבָּת וְיוֹם חוֹל וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ באיזו מֵהֶן עָשָׂה אמֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי.
כְּשֵׁם שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וָחֵלֶב בְּהֶעְלֵם אַחַת אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת כֵּן עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד.
אִם הָיְתָה יְדִיעָה בֵּינָתַיִם בכְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת.
גכְּשֵׁם שֶׁאָכַל חֵלֶב וָדָם וּפִיגּוּל וְנוֹתָר בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת כָּךְ עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 מביא אשם תלוי על כל ספק מאלו. ולכשיודע לו דודאי אכל יביא חטאת. כך על לא הודע שלהם שלא נודע לו שודאי אכל אלא נודע לו שספק חלב אכל אינו מביא אלא אשם תלוי אחד:
אם היתה ידיעה בינתים – בין זית לזית כשם שהוא מביא על ידיעה ודאית חטאת על כל אחד כך על ידיעה ספק מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת:
כשם שאם אכל חלב ודם ונותר ופיגול בהעלם אחד – שלא היתה בו ידיעה אלא לבסוף חייב על כל אחת ואחת חטאת מפני שהן שמות מוחלקין:
כך על לא הודע שלהם – שנודע לו שספק חלב ודם ונותר אכל מביא אשם תלוי על כל אחד: חתיכה אחת שנינו – ברישא דמתניתין:
וחייא בר רב אמר חתיכה אחת מב׳ חתיכות – א׳ של חלב וא׳ של שומן שנינו דלא ידע אי זו אכל: במאי פליגי – מכדי בין למר בין למר חייב באשם תלוי במאי פליגי:
רב אסי סבר יש אם למסורת מצות כתיב – ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת מכל מצות ה׳ אשר לא תעשנה היינו חתיכה אחת ספק חלב ספק שומן שמצוה שלא לאוכלה: יש אם למקרא מצות קרינן – היינו ב׳ חתיכות של ספק שמצווה שלא לאוכלן: לא תיזלו בתר איפכא – להפך אחר קושיות יכול לשנויי לכו כו׳: עד שישגוג בב׳ מצות – בב׳ חתיכות דקסבר יש אם למקרא ומצות קרינן: כוי – דלא הכריעו בו חכמים אם מין חיה אם מין בהמה חייבין על חלבו אשם תלוי והא כוי חתיכה אחת היא:
אמר ליה ר׳ אלעזר – אית ליה אם למסורת מצות כתיב:
ספק בן תשעה לראשון – כגון הבא על יבמתו בתוך ג׳ חדשים שמת אחיו ואשתו ילדה לסוף ו׳ חדשים והרי הוא ספק אם בן תשעה הוא ושל ראשון או בן שבעה ושל אחרון יוציא דשמא הוולד בן של ראשון הוא ולא היתה זקוקה לו וקא עבר עלה משום אשת אח והולד כשר ממה נפשך אם בן ראשון הוא הרי הוא כשר ואם בן אחרון הוא הרי הוא כשר:
וחייבין – שניהם אשם תלוי שזה וזו לא ידעו שהיא מעוברת והא אשה זו דחתיכה אחת היא וקתני דחייב באשם תלוי: הא נמי ר׳ אלעזר היא דסבירא ליה דיש אם למסורת: נמצא על שלו טמאין וחייבין קרבן – דאמרינן בנות ישראל משמשות בב׳ עדים אחר בעילה בודקות עצמן אם טהורות הן אחד לו ואחד לה. בעד אחד מקנחת בעלה לראות אם יש בעד כלום דם ובעד אחת מקנחת את עצמה. אם נמצא על עד שלו דם טמאין דבידוע דבשעת בעילה היתה נדה. וטמאין כל הטהרות שנגעו אחר מיכן וחייבין בקרבן חטאת על הנדה דשוגגין היו וכן אם נמצא דם על עד שלה: איותיוס – פירש לאלתר אחר בעילה טמאין נמי וחייבין בקרבן דבידוע דבשעת בעילה היתה נדה:
נמצא על עד שלה לאחר זמן – שבא עליה כגון שלא בדקה עצמה לאלתר לאחר בעילה אלא לאחר זמן ומצאה דם טמאין מספק דספק אם בשעת בעילה היתה נדה וספק שמא לאחר מיכן ראתה הילכך טמאין מספק וכל הטהרות שנגעו למפרע משעת ביאה תולין לא אוכלין ולא שורפין:
ופטורין מן הקרבן מחטאת:
ותני עלה וחייבין באשם תלוי – והא אשה זו דחתיכה אחת היא וקתני דחייבין באשם תלוי: חתיכה אחת ספק של חלב וספק של שומן ואכלה פטור – לגמרי מ״ט דרב קסבר ב׳ חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן משום הכי חייב באשם תלוי דב׳ חתיכות איפשר לברר איסורן אם נגע ואכל בעיקר האיסור דבודקין האחרת שנשיירה מי שהוא בקי יכול לראות אם זו היא של שומן ודאי אותה שאכל חלב היא הילכך קודם שלא בדקוה חייבין אשם תלוי ואחר שבדקוה ונודע לו דודאי חלב הוא חייב חטאת אבל חתיכה אחת ספק חלב ספק שומן ואכלה מאחר שאכלה אי איפשר לברר איסור אם חלב היתה אם שומן הילכך אין מביא אשם תלוי דאין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שאיפשר להתברר לאחר זמן איכא דאמרי ב׳ חתיכות איפשר לברר איסורא להכי חייב דהיה לו לברר איזו אכל אבל חתיכה מה יכול לברר בה הילכך פטור: מאי איכא בין טעמיה דרבה לטעמיה דר׳ זירא – תרוויהו בעו חתיכה אחת מב׳ חתיכות. איכא בינייהו כזית ומחצה. כגון ב׳ חתיכות באחת יש בה כזית ובאחת יש בה חצי זית ואין ידוע אי זו של חלב ואכל אותה של זית:
לרבה איכא מצות – דמכל מקום הא איכא בינייהו ב׳ חתיכות: לר׳ זירא אי איפשר לברר איסורו – דאותו חצי זית שנשתייר לא מינכר אי חלב הוא או שומן דדבר מועט הוא הילכך פטור. לישנא אחרינא לרבה ליכא מצוות דמצוות משמע ב׳ חתיכות שלימות וליכא ופטור. לר׳ זירא חייב דחצי זית נמי איפשר לברר איסורו אם הוא שומן או חלב מי שהוא בקי ע״י הדחק לידע מה היה הזית שלם הילכך כב׳ חתיכות דמי וחייב: איתיביה ר׳ ירמיה לר׳ זירא דהא כו׳ – וספק בן תשעה ונדה שנמצא על שלה לאחר זמן דכל הני אי איפשר לברר איסורן וחייבין אשם תלוי וקא פשט ליה אכולהו2 הא מני ר׳ אלעזר היא. ולאו דברי הכל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
כך על לא הודע שלהם – שנודע לו שספק חלב ודם ונותר אכל מביא אשם תלוי על כל אחד: חתיכה אחת שנינו – ברישא דמתניתין:
וחייא בר רב אמר חתיכה אחת מב׳ חתיכות – א׳ של חלב וא׳ של שומן שנינו דלא ידע אי זו אכל: במאי פליגי – מכדי בין למר בין למר חייב באשם תלוי במאי פליגי:
רב אסי סבר יש אם למסורת מצות כתיב – ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת מכל מצות ה׳ אשר לא תעשנה היינו חתיכה אחת ספק חלב ספק שומן שמצוה שלא לאוכלה: יש אם למקרא מצות קרינן – היינו ב׳ חתיכות של ספק שמצווה שלא לאוכלן: לא תיזלו בתר איפכא – להפך אחר קושיות יכול לשנויי לכו כו׳: עד שישגוג בב׳ מצות – בב׳ חתיכות דקסבר יש אם למקרא ומצות קרינן: כוי – דלא הכריעו בו חכמים אם מין חיה אם מין בהמה חייבין על חלבו אשם תלוי והא כוי חתיכה אחת היא:
אמר ליה ר׳ אלעזר – אית ליה אם למסורת מצות כתיב:
ספק בן תשעה לראשון – כגון הבא על יבמתו בתוך ג׳ חדשים שמת אחיו ואשתו ילדה לסוף ו׳ חדשים והרי הוא ספק אם בן תשעה הוא ושל ראשון או בן שבעה ושל אחרון יוציא דשמא הוולד בן של ראשון הוא ולא היתה זקוקה לו וקא עבר עלה משום אשת אח והולד כשר ממה נפשך אם בן ראשון הוא הרי הוא כשר ואם בן אחרון הוא הרי הוא כשר:
וחייבין – שניהם אשם תלוי שזה וזו לא ידעו שהיא מעוברת והא אשה זו דחתיכה אחת היא וקתני דחייב באשם תלוי: הא נמי ר׳ אלעזר היא דסבירא ליה דיש אם למסורת: נמצא על שלו טמאין וחייבין קרבן – דאמרינן בנות ישראל משמשות בב׳ עדים אחר בעילה בודקות עצמן אם טהורות הן אחד לו ואחד לה. בעד אחד מקנחת בעלה לראות אם יש בעד כלום דם ובעד אחת מקנחת את עצמה. אם נמצא על עד שלו דם טמאין דבידוע דבשעת בעילה היתה נדה. וטמאין כל הטהרות שנגעו אחר מיכן וחייבין בקרבן חטאת על הנדה דשוגגין היו וכן אם נמצא דם על עד שלה: איותיוס – פירש לאלתר אחר בעילה טמאין נמי וחייבין בקרבן דבידוע דבשעת בעילה היתה נדה:
נמצא על עד שלה לאחר זמן – שבא עליה כגון שלא בדקה עצמה לאלתר לאחר בעילה אלא לאחר זמן ומצאה דם טמאין מספק דספק אם בשעת בעילה היתה נדה וספק שמא לאחר מיכן ראתה הילכך טמאין מספק וכל הטהרות שנגעו למפרע משעת ביאה תולין לא אוכלין ולא שורפין:
ופטורין מן הקרבן מחטאת:
ותני עלה וחייבין באשם תלוי – והא אשה זו דחתיכה אחת היא וקתני דחייבין באשם תלוי: חתיכה אחת ספק של חלב וספק של שומן ואכלה פטור – לגמרי מ״ט דרב קסבר ב׳ חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן משום הכי חייב באשם תלוי דב׳ חתיכות איפשר לברר איסורן אם נגע ואכל בעיקר האיסור דבודקין האחרת שנשיירה מי שהוא בקי יכול לראות אם זו היא של שומן ודאי אותה שאכל חלב היא הילכך קודם שלא בדקוה חייבין אשם תלוי ואחר שבדקוה ונודע לו דודאי חלב הוא חייב חטאת אבל חתיכה אחת ספק חלב ספק שומן ואכלה מאחר שאכלה אי איפשר לברר איסור אם חלב היתה אם שומן הילכך אין מביא אשם תלוי דאין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שאיפשר להתברר לאחר זמן איכא דאמרי ב׳ חתיכות איפשר לברר איסורא להכי חייב דהיה לו לברר איזו אכל אבל חתיכה מה יכול לברר בה הילכך פטור: מאי איכא בין טעמיה דרבה לטעמיה דר׳ זירא – תרוויהו בעו חתיכה אחת מב׳ חתיכות. איכא בינייהו כזית ומחצה. כגון ב׳ חתיכות באחת יש בה כזית ובאחת יש בה חצי זית ואין ידוע אי זו של חלב ואכל אותה של זית:
לרבה איכא מצות – דמכל מקום הא איכא בינייהו ב׳ חתיכות: לר׳ זירא אי איפשר לברר איסורו – דאותו חצי זית שנשתייר לא מינכר אי חלב הוא או שומן דדבר מועט הוא הילכך פטור. לישנא אחרינא לרבה ליכא מצוות דמצוות משמע ב׳ חתיכות שלימות וליכא ופטור. לר׳ זירא חייב דחצי זית נמי איפשר לברר איסורו אם הוא שומן או חלב מי שהוא בקי ע״י הדחק לידע מה היה הזית שלם הילכך כב׳ חתיכות דמי וחייב: איתיביה ר׳ ירמיה לר׳ זירא דהא כו׳ – וספק בן תשעה ונדה שנמצא על שלה לאחר זמן דכל הני אי איפשר לברר איסורן וחייבין אשם תלוי וקא פשט ליה אכולהו2 הא מני ר׳ אלעזר היא. ולאו דברי הכל:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ע״כ שייך לדף יז ע״א
2 ע״כ שייך לדף יז ע״ב
הערות
Gemara
Peirush